מפרשים:
1 גמ' אכזית קמא ואב"א כו' כצ"ל:
2 רש"י בד"ה אמר רבא כו' בין שאכל התנאי ראשון כו' ונ"ב פירוש לעולם בעינן שיהא האדם בשבועה אבל כשהוא בשגגה אינו חל כלל אפי' כשיהא מזיד אח"כ בתנאי אבל מ"מ לענין חיוב קרבן לעולם בעינן שתהא שגגה באכילת איסור וכן לענין מלקות ודו"ק:
3 בא"ד באכילת האיסור נ"ב פי' לענין קרבן:
4 בד"ה ואכל את הראשונה כו' דודאי חיילא כו' נ"ב פי' השבועה חיילא לענין עונש שבועה אלא דלא אשכח ביה קרבן לאפוקי היכא דהוי שגגה מתחלה לא חיילא כלל ומותר ודו"ק כך נראה לפרש דעת רש"י ולא כפי' התוס' נ"ל:
5 גמ' שם שגגות מותרות עיפה תני שבועות כו' כצ"ל והשאר נמחק:
6 רש"י בד"ה ותני עלה כו' מותרין כו' והיינו כדרבא ולא יתכן כו' כצ"ל:
7 תוס' בד"ה כשם כו' ולאו פירכא הוא כדפרישית לעיל כו' כצ"ל ונ"ב דף כ"ה בד"ה משא"כ בשבועות: